סמל ראשון
יצחק (איזי) מאסטרו
בן אלזה ואלברט
נפל בכ"ח בחשון תשי"ז · 2.11.1956
בן 32 בנופלו
״יצחק איזי מאסטרו, אוהב פרחים ורוח חיה בקרב הנוער, נפל בסיני בגיל 32״
משפחה
בנם של אלברט ואלזה. הניח אישה ובת.
מה אהב
טיפול בפרחים ובצמחים, מאז ילדותו, והוראה.
מה הניע אותו
נפש עדינה ונכונות לעזור לכל אחד, מה שהפך אותו לרוח החיה בקרב חבריו הצעירים.
סיפור חייולקריאהסגירה
בן אלברט ואלזה. נולד ביום י"ח בתמוז תרפ"ד (20.7.1924) בעיר סרייבו שביוגוסלביה. סיים שם את לימודיו בבית-ספר יסודי ותיכון. עלה לארץ במסגרת "עליית-הנוער" והשתלב לחברת-הנוער בקיבוץ שער-העמקים. בעל נפש עדינה היה ותמיד אהב לטפל כל דבר יפה ועוד משחר-ילדותו היה מטפל בפרחים למיניהם עד שנתבגר והתמסר לטיפול בצמחים ובפרחים. תמיד היה הרוח החיה בקרב הנוער וחבריו העריכוהו על נכונותו לעזור בכל. עוד לפני פרוץ מלחמת-הקוממיות היה הוא אחד מקבוצה בת חמישה צעירים שייצגו את הארץ בשליחות ליוגוסלביה בשעת בניית מסילת-הברזל שלה; שם הצטיין בחריצותו וזכה בסמל הצטיינות. במשך ימי מלחמת-הקוממיות היה חבר ה"הגנה;" כתום המלחמה שירת בצבא סדיר; לאחר-מכן השתתף בפעולות-תגמול שונות. השתלם בהוראה ואף היה מורה. ביום כ"ח במרחשון תשי"ז (2.11.1956) נפל בקרב אבו-עגילה במערכת-סיני. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. הניח אשה ובת. הספר "זכרונות על יצחק" הוצא על-ידי קיבוץ עין-שמר ונכתב על-ידי בני-המשפחה, חבריו-לעבודה ואחיו-לנשק.
מקום מנוחתו: בית העלמין הצבאי קריית שאול
