סמל
אוריאל רבין
בן שמחה ונסים
נפל בכ"ח בחשון תשי"ז · 2.11.1956
בן 22 בנופלו
״הסמל אוריאל רבין: חבלן אהוב, מסור וחייכן, שנפל במערכת סיני״
בדבריו
״האם לחברי מותר למות למען המולדת, ולי לא? אין דבר! פעם אחת מתים...״
סיפור החיים ביזכור
משפחה
בנם של נסים ושמחה. הניח אישה ובת, והיתה לו אחות.
מה אהב
היה חבר בתנועת הנוער העובד ונגן בתזמורת 'הפועל' בחולון.
מה הניע אותו
היה אהוב ומסור לכל, בעל מזג טוב וחיוך שריחף תמיד על שפתיו. התנדב לפרק מוקשי אויב מתוך נכונות להקריב את חייו למען חבריו ולמען המולדת.
סיפור חייולקריאהסגירה
בן נסים הכהן ושמחה. נולד ביום כ"ג באדר תרצ"ד (11.3.1934) ביפו. בעודו ילד עברה משפחתו לחולון ושם קיבל את חינוכו. עם סיימו את לימודיו היסודיים (בבית-החינוך שם) יצא לעבודה ועסק במסגרות. היה חבר בתנועת "הנוער העובד". השתתף בתזמורת "הפועל" בחולון. היה אהוב ומסור לכל, בעל מזג טוב וחיוך ריחף תמיד על שפתיו. בשנת 1951 גויס לצה"ל וסיים את שירותו לשביעות רצונם של מפקדיו. שירת בחיל-ההנדסה והתמחה בפירוק-מוקשים, הכרוך בסכנת-נפשות מתמדת אם בקרב ואם בהדרכה, בה עסק. עם התחלת מערכת-סיני נקרא לדגל בתור חבלן. בצאתו ענה על אזהרת-אחותו: "האם לחברי מותר למות למען המולדת, ולי לא? אין דבר! פעם אחת מתים..." התנדב לפרק את מוקשי האויב ובפעולה זו, בקרב רפיח שבמערכת-סיני, מצא את מותו ביום כ"ח במרחשון תשי"ז (2.11.1956) והובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי. ביום י"ב במרחשון תשי"ח (6.11.1957) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. הניח אשה ובת.
מקום מנוחתו: בית העלמין הצבאי קריית שאול
