טוראי ראשון
דוד עמירה
בן ג'מילה וממוס
נפל בכ"ח בחשון תש"ל · 9.11.1969
בן 18 בנופלו
״טוראי צעיר וטוב לב, אהוב על מוריו וחבריו, שנפל בשירותו בחיל־האוויר״
משפחה
בנם של ממוס וג'מילה. התייחסות למשפחה מופיעה בטקסט רק בהקשר של מעבר המשפחה לארץ ולשיכון.
מה אהב
אהב חברה ובילה עם חבריו במועדון, שיחק כדורגל בקבוצת הנערים של "הפועל", חיבב עבודת מלאכה עדינה וריקוע נחושת, והתחיל להתעניין בצילום.
מה הניע אותו
שקדנות והתמדה, נאמנות לאנשים שאהב ומוכנות לעזור לזולת, לעיתים גם בלי שביקשו ממנו.
סיפור חייולקריאהסגירה
בן ממוס וג'מילה. נולד ביום כ"ז בטבת תשי"א (5.1.1951) בטריפולי שבלוב. בשנת הולדתו עלתה משפחתו לארץ והתגוררה במעברה סמוך לחדרה. דוד למד בבית-הספר היסודי "צפרירים" בחדרה. הוא היה טוב-לב ומחנכתו בבית-הספר מציינת שתמיד היה מוכן לעזור לזולת בכל אשר נדרש וגם כשלא נדרש. גם כשעברה המשפחה לגור בשיכון אחר המשיך ללכת לאותו בית-ספר, כי שמר לו אמונים והיה קשור למורים. הם העריכו אותו ואהבו אותו מאוד. "נאמנות ומסירות, מזג טוב ולב טוב", כתבה המחנכת שלו, "אלה הדברים שציינו את דוד כשהיה ילד קטן וגם כשהתבגר והיה לנער". לאחר שסיים את לימודיו היסודיים יצא לעבודה כצבע וגם בעבודה זו הצטיין. הוא היה חניך מצטיין במועדון גדנ"ע אוויר ונחשב בן הפעילים במועדון שבשכונה. גם בבית-הספר וגם במועדון היה אהוב על כל חבריו. הוא עסק בשקידה והתמדה גם בפעילות ספורטיבית ושיחק בכדורגל בקבוצת הנערים של "הפועל". הוא ניחן בחוש-הומור ואהב להתבדח. מטבעו היה שקט אך אהב חברה ובשעות-הפנאי נהג לבלות עם חבריו במועדון. הוא חיבב את העיסוק בדברי מלאכה עדינה ובריקוע-נחושת וגם התחיל להתעניין בצילום.
דוד גויס לצה"ל בפברואר 1969 והתנדב לשרת בחיל-האויר. ביום כ"ח במרחשון תש"ל (9.11.1969), נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחדרה.
מקום מנוחתו: בית העלמין הצבאי חדרה
