טוראי
יעקב הייטנר
בן צירל וגרשון
נפל בכ"ח בחשון תשי"ז · 2.11.1956
בן 27 בנופלו
״יתום מטרנסדנסטריה שמצא בית בכפר-יהושע ובבית-אשל, ונפל במערכת סיני״
משפחה
בן לצירל ולגרשון. אביו ואחותו נספו במלחמה. הניח אישה וילד.
מה אהב
לא מצוין בטקסט במפורש. נאמר שהיה שקט וטוב, ומוכן תמיד לעזור לקטנים ממנו.
מה הניע אותו
מסירות ואחריות בעבודה ובקרב, ורצון לבנות לעצמו בית מחדש לאחר שנותר יתום ובודד.
סיפור חייולקריאהסגירה
בן גרשון וצירל. נולד ביום י"ז בשבט תרפ"ט (28.1.1929) בעיר רדוביץ אשר ברומניה. מיותם מאמו בגיל רך נשאר בפיקוחה ובטיפולה של אחותו המבוגרת ממנו במעט (כי האב היה טרוד בפרנסתו). למד בבית-ספר יסודי בעיר-מולדתו עד שנת 1941, כשמלחמת-העולם השניה בעיצומה, והמשפחה כולה גורשה לטרנסדנסטריה. תקופה קשה של רעב ומחלות עברה על המשפחה עד שאביו ואחותו ניספו - והוא אז בן י"ב בלבד. יחיד ובודד בעולמו התחיל נודד מעיר לעיר ונלחם את מלחמת-קיומו הקשה. שקט וטוב היה ומוכן תמיד לעזור לקטנים ממנו ולחלק אתם אף את פרוסת-לחמו האחרונה. לבסוף נכלל בקבוצת היתומים שהוחזרו מטרנסדנסטריה לרומניה. בשנת 1944 חיכה לתורו לעליה לארץ אלא שהחזית התקרבה למקום הימצאו והדרך לעולמו החדש נחסמה בפניו. אך כעבור שלושה חדשים שוב נתגלתה אפשרות לעליה ויעקב הגיע לחופי-הארץ. אחרי שהות קצרה בעתלית בא לכפר-יהושע יחד עם "ילדי טרנסדנסטריה", שהיוו את חברה ג' של הנוער העולה בכפר. כאן נפתח פרק חדש בחייו. עד-מהרה השתלב בחיים החדשים ונקלט ב"עליית-הנוער" ובעבודה החקלאית. זמן קצר לאחר בואו לכפר-יהושע נפצע בטיול עם חבריו, ובמשך תקופה ממושכת נבצר ממנו, לצערו, להשתתף בחיים השוטפים של סביבתו החדשה. תחנת-חייו השניה היתה בית-אשל, אשר לשם יצא להיאחזות עם חבריו. חבריו אמנם נתפזרו לעברים אך הוא החליט להפוך את בית-אשל לביתו ובה מצאתהו מלחמת-הקוממיות: בעבודה ובקרב נתגלה יעקב ברוב מסירות ואחריות באותם הימים כשהוא בין מגניה המעטים של הנקודה הנצורה. לאחר שנעזבה בית-אשל עשה כמה נסיונות להיאחז שוב בהתישבות וכשלא עלה הדבר בידו פנה לעבודות שונות. זמן ממושך עבד בקידוחי בארות-מים בנגב ולאחר שנשא אשה התקשר למקום-עבודה קבוע - בית-החרושת לקרח בגב-ים א', אשר בו עבד עד גיוסו. כל אותם הימים היה קשור לכפר-יהושע ומבקר בו כבן-המקום ממש. ערב מערכת-סיני גויס אל יחידתו בחיל-השריון, ובמוצבי אבו-עגילה, ביום כ"ח במרחשון תשי"ז (2.11.1956) נפל בקרב. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בשלח וביום ה' במרחשון תשי"ח (30.10.1957) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הניח אשה וילד. זכרו הועלה בחוברת טבת תשי"ז של "דפים" (ידיעות המחלקה לעליית ילדים ונוער בהוצאת הסוכנות היהודית בירושלים). דברים עליו ולזכרו הובאו בקובץ "לבנינו" שהוציא כפר-יהושע.
מקום מנוחתו: בית העלמין הצבאי חיפה
